אהבה עצמית היא לא סיסמה: ממה היא באמת בנויה

"אהבה עצמית" הפכה לביטוי שאנחנו שומעות בכל מקום. תאהבי את עצמך, תבחרי בעצמך, שימי את עצמך במקום הראשון. אני מסכימה עם הכיוון, אבל במשך השנים הבנתי שמשפטים יפים לא מספיקים. אהבה עצמית צריכה לקבל צורה בתוך החיים.

מבחינתי היא מתחילה בכבוד עצמי. בהבנה שהערך שלך אינו משתנה בכל פעם שמישהו בוחר בך או לא בוחר בך, בכל פעם שהמשקל עולה או יורד או בכל פעם שקיבלת פחות מחמאות ממה שרצית. זה לא אומר שלא אכפת לך מהישגים או ממראה. זה אומר שהם כבר לא מחזיקים לבד את ההגדרה של מי שאת.

החלק השני הוא גבולות. אישה יכולה לומר שהיא אוהבת את עצמה ועדיין להסכים שוב ושוב לדברים שמרוקנים אותה, לענות לכל אדם מיד ולחיות בתחושה שהיא תמיד צריכה להיות זמינה. לפעמים אהבה עצמית נראית פחות כמו אמבט וקצת יותר כמו "לא", "אני צריכה זמן", "זה לא מתאים לי" או "אני מבקשת עזרה".

יש גם טיפוח עצמי. אני אוהבת טיפוח במובן הרחב. לא רק קרם או טיפול פנים, אלא כל פעולה שאומרת לגוף ולנפש שלך: את חשובה מספיק כדי שאטפל בך. ללכת לבדיקה כשצריך, לישון, לזוז, לאכול, ללמוד ולהקדיש זמן לדבר שממלא אותך.

סלחנות עצמית היא חלק הרבה יותר קשה. רובנו יודעות להיות מאוד נדיבות עם חברה טובה שעשתה טעות. אנחנו אומרות לה שזה קורה, שהיא בן אדם, שאפשר ללמוד ולהמשיך. מול עצמנו אנחנו לפעמים מנהלות משפט שלם. טעות הופכת ל"אני כישלון". יום אחד פחות טוב הופך ל"אני תמיד הורסת".

אני לא חושבת שסלחנות עצמית אומרת לוותר על אחריות. אפשר לומר "טעיתי" בלי לומר "אני טעות". אפשר להתנצל, לשנות, ללמוד ולהמשיך, בלי להעניש את עצמך במשך שבוע.

גם הגשמה עצמית היא חלק מהסיפור. אם יש משהו שאת רוצה ללמוד, לבנות או לנסות, אהבה עצמית אינה רק להגיד לעצמך שאת טובה כפי שאת. היא גם לתת לעצמך הזדמנות לגלות למה עוד את מסוגלת. לפעמים זה אומר לעשות צעד קטן גם כשהפחד עדיין שם.

ואז יש הדיבור הפנימי. הקול הזה נמצא איתנו כל הזמן. הוא יכול להיות מאמן אכזרי או חברה טובה. אני לא מציעה להחליף כל מחשבה שלילית ב"אני מושלמת". אני מציעה להתחיל ממשהו אמיתי יותר: האם הייתי אומרת את המשפט הזה לבת שלי? לחברה שאני אוהבת? ואם לא, למה הוא מקובל כשהוא מופנה אליי?

לבסוף, קבלה עצמית. לא כהחלטה להפסיק להשתנות, אלא כהחלטה לא לדחות את החיים עד שאשתנה. את יכולה לרצות לרדת במשקל ולהיות ראויה לאהבה היום. לרצות לשפר את העור ועדיין לא להיות "מקולקלת". לרצות קריירה אחרת בלי לחשוב שכל מה שעשית עד היום היה כישלון.

בעיניי, אהבה עצמית היא לא יעד שמגיעים אליו. היא מערכת יחסים שאנחנו בונות עם עצמנו. כמו כל מערכת יחסים, היא נמדדת פחות במה שאנחנו אומרות ויותר בדרך שבה אנחנו מתנהגות.